מימונית בע"מ נ' הנרי

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 17.3.09, בסביבות השעה 8:15, בכביש החוף לכיוון צפון, באזור חדרה.

רכב התובעת, חב' "אלבר", נפגע בצד ימין כתוצאה מהתנגשות עם מעקה הבטיחות שבימין הכביש. התובעת טוענת כי התאונה נגרמה בעטיו של הנתבע, למרות שאין מחלוקת כי לא היה מגע בין שני כלי הרכב.

2.הנהג ברכב התובעת (להלן: הנהג) העיד כי בנוסעו, במהירות רבה, בנתיב הימני בכביש, הוא הבחין - במרחק של כ- 700 מטרים לפניו - ברכב הנתבע שנכנס אל הכביש מן השול הימני ונוסע לפניו בנתיב הימני. מהירות נסיעתו של הנהג היתה גבוהה בהרבה מזו של הנתבע, ועל כן המרחק בין כלי הרכב הצטמצם במהירות, תוך שהנהג סוטה שמאלה על מנת למנוע התנגשות. הנהג העיד כי תוך סטייתו זו אל הנתיב השמאלי הוא איבד שליטה ברכבו, וכתוצאה מכך החל הרכב "לזגזג" בין שני הנתיבים, עד שהתנגש עם חלקו הימני במעקה הבטיחות שבימין הכביש ואז הואטה מהירותו, והנהג חזר לשלוט בו. בשלב זה הבחין הנהג כי אותו רכב, שקודם לכן נכנס לכביש משוליו - ואשר אין מחלוקת שזה רכב הנתבע - נוסע כעת לפניו. הנהג העיד כי צפר לנתבע והבהב באורות רכבו, אך הנתבע המשיך בנסיעתו מבלי לעצור. הנהג רשם את מספר הרישוי של הרכב, וכך אותר הנתבע.

3.הנתבע לא היה מיוצג. בכתב הגנתו הוא טען כי לא היה מעורב בתאונה כלשהי וכפר בייחוס לו של האחריות לנזק שנגרם לרכב התובעת.

בעדותו בביהמ"ש אישר הנתבע את פרטי רכבו ותיאורו, כפי שמסרם הנהג, ואף אישר כי הוא נהג ברכבו באותו קטע של כביש החוף, במועד התאונה, וכי אמנם עלה אל הכביש מן השול הימני, כיוון שאסף אדם אחר בדרך.

הנתבע העיד כי טרם העלייה מן השול הוא התבונן היטב בכביש, על מנת לוודא שהנתיב פנוי, ואותו רגע הוא לא ראה כלל את רכבו של הנהג. לדבריו, לו ראה רכב מגיע משמאלו, הוא לא היה עולה אל הכביש עד שיחלוף. הנתבע העיד כי לאחר שעלה אל הכביש, הוא המשיך בנסיעה בנתיב הימני, במהירות של כ- 90 קמ"ש. לדבריו, בשלב זה הוא הבחין, במראה האחורית שלו, ברכב הנהג שמתקרב מאחוריו במהירות רבה מאד: "לאחר שעליתי והייתי בנסיעה בנתיב הימני, ראיתי רכב כמו מטאור מתקרב. אם אני נסעתי 90 קמ"ש, הוא נסע 150 קמ"ש" (בעמ' 3 לפר').

הנתבע סבר כי ברכב זה נוהגת אשה, כיוון שראה דמות עם שיער ארוך, אך הוא לא ראה את פניה של הדמות שאחזה בהגה הרכב. הנהג מסר כי בעת התאונה (לפני למעלה משנתיים) היה שערו ארוך מתספורתו הקצרה כיום. מסתבר איפוא כי אותה "נהגת" שראה הנתבע, היא הנהג.

הנתבע העיד כי רכב הנהג הגיע מאחוריו במהירות מטורפת, עקף אותו משמאל, ואז החליק על הכביש ו"עף" אל מעקה הבטיחות שבצד שמאל של הכביש. נהג הרכב איבד שליטה בו, ולאחר ש"עף" אל מעקה הבטיחות שמשמאל, הוא "זיגזג" בין הנתיבים עד שנעמד בשול הימני שלצד הכביש, ובמצב זה ראה אותו הנתבע בעת שחלף על פניו והמשיך בנסיעתו בנתיב הימני.

הנתבע ציין את עדותו של הנהג-עצמו, כי הוא הבחין בעלייתו של הנתבע אל הכביש, במרחק של כ- 700 מטרים לפניו. הנתבע טען כי די בכך כדי לשלול את טענתו של הנהג, כאילו אובדן שליטתו ברכבו נגרם כתוצאה מ"הפתעה" בעלייתו של רכב הנתבע אל הכביש.

4.הגירסה שמסר הנהג לתובעת, בטופס הדיווח שצורף לכתב התביעה, שונה באופן משמעותי מזו שמסר בעדותו בביהמ"ש.

בטופס הדיווח נכתב: "בנסיעה לכביש רכב לפני עלה לכביש מהשוליים, נאלצתי לברוח לנתיב השמאלי, חזרתי ימינה ואז עוד פעם לנתיב השמאלי והתנגשתי ברכב, הוא המשיך בנסיעה בלי לעצור, הספקתי לקחת רק את מספר הרכב" (ההדגשה אינה במקור).

שני פרטים מהותיים בולטים מייד לעין: האחד - הנהג לא ציין בדיווח זה, וכנראה לא בכדי, כי הרכב השני עלה לכביש מהשוליים במרחק של כ- 700 מטרים ממנו. למותר לומר שמרחק כזה מספיק לתגובה, אם הנהיגה היא זהירה כנדרש.

השני - כי הנהג דיווח על התנגשות בין רכבו לבין הרכב השני וטען כי לאחר ההתנגשות המשיך הרכב השני לנסוע מבלי לעצור.

לעומת זאת, מסר הנהג בעדותו בביהמ"ש את המרחק שהיה בינו לבין רכב הנתבע, בעת שהאחרון עלה אל הכביש מהשוליים, דבר שמשנה לחלוטין את תמונת התאונה.

עוד העיד הנהג כי לא היה כל מגע בינו לבין רכב הנתבע, וזאת בניגוד לאמור בדו"ח שלו לתובעת.

עדותו של הנהג בביהמ"ש דומה בפרטיה המהותיים לעדותו של הנתבע. עולה איפוא כי העובדות לגבי נסיבות התאונה אינן שנויות במחלוקת.

5.מתיאור התאונה על ידי שני הנהגים, בעדויותיהם בביהמ"ש, עולה כי הנהג אחראי לתאונה העצמית שאירעה לו.

הוא עצמו העיד כי נסע במהירות גבוהה מאד, כפי שהעיד אף הנתבע. לבד מהיותה של מהירות כזאת מנוגדת לחוק ולחובת הזהירות; וזאת מבלי לקבוע מסמרות מה בדיוק היתה מהירותו של הנהג; הרי על פי עדותו של הנהג עצמו - מהירות גבוהה זו היא שהיתה הסיבה לכך שאפילו מרחק של 700 מטרים לא הספיק לו כדי לעבור בבטחה מהנתיב הימני לשמאלי, אלא הוא איבד את השליטה ברכבו, והרכב החל "לזגזג" בין הנתיבים.

על פי עדותו של הנהג בביהמ"ש, הוא לא התנגש כלל ברכב הנתבע, אלא במעקה הבטיחות שבימין הכביש, דבר שלא נאמר בדו"ח שלו לתובעת. הנהג עצמו העיד כי התנגשות עצמית זו נגרמה כתוצאה מכך שאיבד שליטה ברכבו.